נסים נ' פלאפון תקשורת בע"מ

פסק דין

התובע הינו לקוח של הנתבעת בתחום שירותי הטלפון האלחוטי. לטענת התובע, הפרה הנתבעת את ההסכם עימו. זוהי תביעה לפיצוי עבור נזקיו הנטענים.

לטענת התובע, הופר הסכם ההתקשרות בינו לבין הנתבעת, על ידי הנתבעת, במספר נושאים:

א.ההסכם כלל ביטוח למכשיר למקרי גניבה או אובדן. ואולם כאשר נגנב לו המכשיר, נדרש לשלם 1,600 ₪ השתתפות עצמית. הדבר לא הוסבר לו על ידי נציג הנתבעת עובר להתקשרות, ואילו הדבר היה ידוע לו, הרי שלא היה מתקשר בהסכם עם הנתבעת (עמ' 1 שו' 25 לפרוטוקול).

ב.התובעת חייבה אותו לצרוך שירותי אינטרנט, אף שלא היה מעונין בכך, וזאת בניגוד להוראות החוק.

ג.על פי ההסכם היה על הנתבעת לחייבו בסכום חודשי של 69.90 ₪ עבור המכשיר, אולם היא חייבה אותו בסכום של 126 ₪.

ד.הואיל ואין ברשותו מכשיר טלפון, שכן המכשיר נגנב לו, אין לו כל שימוש ב"מסלול" הכלול בהסכם, הכולל דקות שיחה בעבור חיוב חודשי קבוע, בו הוא מחויב.

לטענת הנתבעת, ביום 3.3.09 התקשר התובע עימה בהסכם, במסגרתו נייד אליה קו מחברה סלולרית אחרת, רכש מכשיר והצטרף לאחד ממסלולי המבצע של הנתבעת. בתגובה לטענות התובע טוענת הנתבעת כדלקמן:

א.בעמוד 10 להסכם ההתקשרות, שצורף לכתב התביעה, מפורט כי ההתקשרות כוללת התחיבות לחבילת גלישה האינטרנט למשך 36 חודשים בעלות של 19.9 ₪ לחודש. הנתבעת מציינת, כי אין מדובר בהתנית שירות בשירות, שכן הציעה לתובע מגוון תוכניות המשווקות על ידיה, והוא בחר להצטרף לתוכנית מסוימת, הכוללת כחלק אינטגרלי ממנה חבילת גלישה. חלק מהתוכניות שהוצעו לתובע לא כללו חבילות גלישה, אולם התובע העדיף את התוכנית הכוללת חבילת גלישה, הואיל והתעריפים בה נמוכים מאלה המוצעים בתוכניות אחרות. על כן אין מדובר בהתנית שירות בשירות.

ב.הסכם ההתקשרות כולל הוראה כתובה בענין תשלום השתתפות עצמית בגין אובדן מכשיר, גניבה שלו ונזק בלתי הפיך שיגרם לו (סעיף קטן (3)(1) בעמוד 13 להסכם). באותה הוראה נאמר, כי גובה ההשתתפות העצמית יקבע על ידי הנתבעת, והיא רשאית לשנותו מעת לעת על פי שיקול דעתה.

ג.כאשר נגנב מכשירו של התובע, הודיעה לו הנתבעת, ביום 2.7.09, כי שיעור ההשתתפות העצמית ברכישת מכשיר חלופי הינו 1,600 ₪. הנתבעת הציעה לתובע הנחה ופרישה לתשלומים, אך התובע סרב לשלם. היא אף הציעה לו לקבל כרטיס סים ללא חיוב, על מנת שיוכל להמשיך לצרוך שירותים, אך גם להצעה זו סרב התובע. ביום 23.11.09 התחרט התובע, וביקש לרכוש מכשיר חלופי. הנתבעת העניקה לו, לפנים משורת הדין, הנחה בגובה ההשתתפות העצמית, כך שבמקום 1,600 ₪ הוא שילם 1,134 ₪ בפרישה ל-24 חודשים, ואף סיפקה לו מכשיר מדגם יקר יותר מזה שאבד לו, ללא תוספת מחיר.

ד.כשלושה שבועות מיום ההתקשרות, דהיינו ביום 24.3.10, החליפה הנתבעת את מכשיר הטלפון של התובע, לבקשתו, בדגם יקר יותר, שעלותו 99 ₪ לחודש במשך 36 חודשים במקום 69.9 ₪ לחודש במשך 36 חודשים.

ה.כל החיובים בהם חויב התובע נעשו בהתאם להסכם ההתקשרות בין הצדדים.

לאחר שעיינתי בהסכם ההתקשרות בין הצדדים, אשר צורף לכתב התביעה, אני דוחה את טענת התובע, כי הנתבעת הפרה אותו. הנתבעת חייבה את התובע בתעריפים הנקובים בהסכם. חבילת הגלישה באינטרנט כלולה בהסכם. הפער בחיוב החודשי בגין עלות המכשיר הוסבר אף הוא על ידי הנתבעת, והוא נובע מהחלפת המכשיר שנרכש במועד ההתקשרות במכשיר יקר יותר, כשלושה שבועות לאחר ההתקשרות. אף הדרישה לתשלום דמי השתתפות עצמית מן התובע בעת גניבת מכשירו מעוגנת בהסכם ההתקשרות.

כאמור, לגבי חבילת הגלישה באינטרנט טען התובע, כי אולץ לכלול אותה בהסכם עם הנתבעת, וכי מדובר בהתנית שירות בשירות.

סעיף 4ז לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982 קובע:

"בעל רישיון, או בעל רישיון לשידורים, לא יתנה, במישרין או בעקיפין, מתן שירות, ברכישה או בקבלה של שירות אחר, הניתן על ידו או על ידי אחר, או באי קבלת שירות מבעל רישיון אחר או מבעל רישיון לשידורים אחר, אלא אם כן השר, או המועצה, לפי הענין, התירו לו לעשות כן, בתנאים או בלא תנאים; בסעיף זה, "שירות" - שירותי בזק או שידורים".

הנתבעת הציעה לתובע מספר תוכניות התקשרות, חלקן כוללות חבילת גלישה באינטרנט, וחלקן לא כוללות חבילה כזו. התובע הוא שבחר בתוכנית הכוללת חבילת גלישה באינטרנט, מטעמיו הוא. הואיל ולתובע היתה אפשרות להצטרף לתוכנית שאינה כוללת חבילת גלישה באינטרנט, הרי שהנתבעת לא התנתה מתן שירות כלשהו בצריכת שירותי גלישה.

אשר על כן אני דוחה את התביעה. התובע ישלם לנתבעת הוצאות משפט בסכום של 600 ₪. הסכום ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד יום התשלום המלא בפועל.

זכות להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 15 ימים.